31/10/2024, ynet: "המחיר הכבד של ההזנחה- אלפי ישראלים מוותרים על שיקום חיוני לאחר שבץ מוחי"

תהליך השיקום אחרי שבץ מוחי -מהאשפוז ועד הליווי בקהילה הוא קריטי ונמשך לכל החיים, אבל מנתוני משרד הבריאות ועמותת "נאמן" " שמלווה נפגעי אירוע מוחי ובני משפחותיהם בתהליך, מתברר שכ-50% ממקרי השבץ המוחי בישראל אינם זוכים לשיקום מלא, ומגבירים את הסיכון לנכות קבועה ולאירועים חוזרים.

לדברי ד"ר דנה גפן דורון, מנהלת המחלקה לשיקום נפגעי ראש ברעות תל אביב, יש להבחין בין שיקום אקוטי לשיקום כרוני (מתוך הכתבה): "בשלבים הראשונים אחרי אירוע מוחי יש מקסימום ירידה תפקודית והחיים משתנים באופן דרמטי: מבנאדם שקם בבוקר, הולך לעבודה ולחדר כושר וחוזר הביתה אנחנו פתאום מגיעים לבנאדם בכיסא גלגלים, עם חיתול, שלא יכול לדבר. עם זאת, זו תקופה שמצד אחד יש בה הכי הרבה ירידה תפקודית, אך מצד שני יש גם שיפור מהיר יותר עקב תהליכים ביולוגיים שונים שמתרחשים במוח. מסיבה זו נהוג לבלות את התקופה האקוטית בבתי החולים – גם בגלל שצריך הרבה עזרה, וגם בשביל לרכוב על התהליכים הביולוגיים האלה ולחזק אותם יותר. הטיפול מתמקד בכמה סקטורים מקצועיים. למשל הפרעת שפה או בליעה מטופלת על ידי קלינאות תקשורת. שיתוק של פלג הגוף – פיזיותרפיה, וקושי בביצוע פעילות יומיומיות – על ידי ריפוי בעיסוק.

"השלב הכרוני שאליו מגיעים מספר חודשים לאחר האירוע מצריך יכולות סתגלנות. הבנאדם כבר חווה את החיים החדשים שלו, חוזר הביתה כהורה ובן זוג נכה. צריך להתאים את הבית, לבנות שגרת חיים חדשה. החזרה לחיים מלווה בהמשך של אשפוז יום ואיזשהו אלמנט של שיקום בקהילה, בין אם בבית או בקופת החולים, וזאת בשביל לנסות ולחזק את התפקודים ולשפר את איכות ושגרת החיים של המטופל.

"כמו שבנאדם בריא צריך לדאוג לגוף שלו, כך אנשים לאחר נזק נוירולוגי צריכים לדאוג לגוף שלהם. הם צריכים ללמוד מהי השגרה שמטיבה איתם מבחינת תרגולים בבית ולהקפיד על התרגולים האלה בליווי ומעקב של רפואת שיקום בקהילה ולפי הצרכים שלהם".

לקריאת הכתבה במלואה