סיפורו של אבי גרבר מזרחי – שיקום, תקווה והתמדה
אבי גרבר מזרחי
מטופל בבית החולים השיקומי רעות תל-אביבאבי גרבר מזרחי, מהנדס תוכנה, מורה דרך ומדריך טיולים, נשוי ואב לשלושה, עבר תאונת אופנוע קשה באוקטובר האחרון, שבה רכב פגע בו בעוצמה. "אני רוכב על אופנוע כבר 30 שנה", מספר אבי, "לצערי, רכב פגע בי והעיף אותי בצומת מסובים. מעוצמת המכה שברתי 6 חוליות בעמוד השדרה, את הכתף והצלעות. עברתי ניתוחים לקיבוע השברים ועמוד השדרה, והייתי מורדם ומונשם כשבועיים."
לאחר התאונה, אבי אושפז במחלקת שיקום נשימתי בבית החולים רעות תל-אביב. "בגלל מכונת ההנשמה לא יכולתי לדבר ולתקשר עם הסביבה. השתמשתי בלוח אותיות, ולאחר ששיפרתי את התפקוד של היד והכתף, כתבתי את המסרים שלי באמצעות טאבלט."
אבי מציין שעלה בידי הצוות הרפואי ברעות לגמול אותו מהנשמה בהצלחה גדולה, והוא הועבר למחלקת השיקום. "אני כעת על כיסא גלגלים, ממשיך להתקדם ומתמקד בשיפור התפקוד וההליכה", הוא אומר. "תהליך השיקום הוא ארוך ומלא באתגרים, במסגרתו למדתי איך להתמודד עם המצב שלי ואיך לשפר אותו. חזרתי לדבר, לאכול לבד, להתלבש ולנעול נעליים – אלה הרבה הצלחות קטנות שעוזרות לי להתקדם ולהיות עצמאי."
אבי לא שוכח את התמיכה המשפחתית והחברתית שהוא זוכה לה: "המשפחה והחברים הקרובים נותנים לי עידוד ומשפיעים על ההתמודדות שלי, ואני לא שוכח גם את ההווי החברתי במחלקה – אנחנו מארגנים ערבי משחק או צפייה בכדורגל שלרגע מאפשרים לנו להתנתק מהאתגר ולחוות קצת הנאה."
סיפורים נוספים
תמיד חשבתי שאני צריך להיות אופטימי עד הסוף כדי לשרוד.
אברהם לבוביץ', שוקם בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב
זו אחת הבעיות הגדולות בעולם הכאב הכרוני" אומר ארז, "כאב הוא סובייקטיבי. היכולת להגדיר או לכמת את הכאב יאפשר למטופל לעבוד יחד עם המטפלים ובסופו של דבר להגביר את יעילות הטיפול.
ארז לבנון, משתקם בבית החולים השיקומי רעות תל אביב
זה כאב שהוא לא נורמלי. יכולתי להתעלף מנגיעה קלה ברגל. לא יכולתי לכסות את הרגל, לגעת בה, לנעול נעל. בחרתי לקטוע את הרגל כדי להחזיר לעצמי שליטה בחיים. לאחר הקטיעה הגעתי לשיקום ברעות תל-אביב. זה בעצם ללמוד ללכת. זה ללמוד קודם כל להפעיל לחץ על הגדם כדי שאוכל לקבל את הפרוטזה.
ליאורה קקון, משתקמת בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב
