סיפורה של שושנה ביטון - שיקום, נחישות ומוסיקה

יומיים לפני שהפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף, תפסה את שושנה ביטון, תושבת מושב אביבים, האזעקה בדרכה לצפת. "מושב אביבים ממוקם ממש בגבול ישראל-לבנון, ולכן בתחילת המלחמה פינו אותנו לטבריה", משתפת שושנה. "את הצימרים שלנו פתחנו לאירוח חיילים, ומדי פעם הגעתי לנקות ולבשל עבורם, עד שלצערנו הצימרים נפגעו בפגיעה ישירה. במזל לא היו נפגעים בנפש."

 

במהלך אחד הביקורים, יומיים לפני הפסקת האש, לקחה שושנה את בעלה לבדיקה רפואית בצפת. "כשהאזעקה נשמעה, עצרתי את הרכב וירדתי לתפוס מחסה בתעלה לצד הכביש. כמה שניות אחרי כן בוצע יירוט ממש מעליי, והייתה נפילה במושב סמוך. מהבהלה, החלקתי. בהתחלה לא הבנתי מה קורה, אבל פתאום התחלתי להרגיש כאבים וראיתי את החבלה ברגל. הקרסול שלי פשוט יצא החוצה."

 

חיילים שהיו במקום ראו אותה פגועה, הזמינו אמבולנס וסייעו לחובש לסחוב אותה החוצה. שושנה עברה מספר ניתוחים לקיבוע השבר, ומחודש דצמבר היא מאושפזת לתהליך שיקום בבית חולים רעות תל-אביב.

 

  

 

"הגעתי על כיסא גלגלים עם קיבוע חיצוני, ברזלים שמחוברים לרגל. זו הייתה תקופה לא קלה בכלל. הקושי בתפקוד היה גדול", היא משתפת. "בימים האחרונים המצב השתפר, עברתי עוד ניתוח ואני מתמקדת בשיקום ההליכה."

 

שושנה לא שוכחת להדגיש את המקצועיות והמסירות של הצוות הרפואי בבית החולים רעות. "הטיפול כאן מהיום הראשון מקצועי ומצוין. הצוות מדהים, נותן את הנשמה ומשקיע במטופלים ולא מוותר להם בתהליך השיקום."